חיפוש חושי

דוגמה מהחיים

נעמה היא ילדה חכמה במיוחד שהגיעה לטיפול בשנה שבה הלכה לגן חובה. ההורים סיפרו שנעמה "לא נחה לרגע" ובבית היא כל הזמן זזה: קופצת, רצה, צועקת... יחד עם זה למדה בכוחות עצמה לכתוב ולקרוא. הוריה חשו מבולבלים, כיצד ילדה כל-כך נבונה אינה מצליחה להבין כיצד להתנהג ומצאו את עצמם מעירים, גוערים וכועסים לאורך היום. מוטרדים מכך, הם פנו לפסיכולוגית שהנחתה אותם לברר לעומק את קשיי הוויסות של נעמה.

הטיפול בריפוי בעיסוק החל בשאלה: מהו הצורך של נעמה? ובמה התנועה האינטנסיבית משרתת אותה? במהרה התברר כי ה"מנוע" של נעמה, התהליכים שמניעים את פעולותיה, הוא מהסוג שמופעל כשהגירויים הם חזקים במיוחד, אותם היא יוצרת לעצמה בתנועה תמידית.

מכאן, התמקד הטיפול בחיפוש משותף אחר פעילויות שיכולות להרגיע את הגוף ועדיין לאפשר לו לעבוד באופן מיטבי, או כפי שנאמר להורים: לגרום ל"מנוע" לעבוד באופן מווסת ורגוע יותר. נעמה למדה כיצד לגרום לגופה לעצור,  להסתכל, לבחון ולבחור את התגובה המתאימה וכך הצליחה לבקר את תגובותיה רגע לפני שהתגובה האימפולסיבית הובילה אותה לעשות את הדבר שיעורר עליה את כעס הסביבה.

המשחקים בטיפול עודדו את נעמה לפעול באופן הזה: 1,2,3, דג מלוח! רמזור או משחק הפסלים, בעזרתם התאמנה על שליטה עצמית אותה היא רכשה בהדרגה ובהצלחה מרובה. בהסתמך על יכולת ההבנה הגבוהה של נעמה, נעשה שימוש בכרטיסיות שהייתה שותפה בהכנתם. כרטיסיות אלו הזכירו לנעמה את האפשרויות העומדות ברשותה כאשר היא מרגישה "שבא לה לעשות משהו" והן עזרו לה לבחור בפעילות תואמת ומווסתת.

מה עזר לנעמה?

ההבנה של ההורים לצורך של נעמה בתנועה.

רכישת אסטרטגיות של שליטה עצמית בעזרת משחקים.

הרחבת האפשרויות לפעולה ומעבר מפעילות לא תכליתית כמו ריצה במרחב לפעולות מהנות ומאתגרות שנערכות בתוך מסגרת ברורה ומווסתת.

תמצית

ילדים שיכולים לטפס על הכול, לזנק לחלל ללא חשש להתרסק אל התחתית. נוגעים ומסתכנים וקשה להניע אותם מכך על ידי הסחת דעת או גערות. יכולים לפרק כל דבר, לפתוח מנעולים ושערים ולהגיע להכל. נראה שהם כמהים לחוויות תחושתיות ומחפשים אותם באופן אקטיבי, לעיתים קרובות בדרכים שאינן נוחות לאחרים סביבתם. רמה מסויימת של חיפוש חושי היא נורמטיבית לילדים בתהליך התפתחותם כאשר הם גדלים ומנסים לשלוט באתגרים חדשים, אבל יש כאלו שמגיעים לאקסטרים. בגינה הם יחפשו לרכוב דווקא בירידה התלולה ביותר, בעוד יתר הילדים מתייחסים אליה בזהירות ואז יחזרו לשם שוב ושוב.  בבית הספר הם נרגעים על ידי כך שהם זורקים את עצמם אל הקיר או על הרצפה עד שהמבוגרים חוששים שהם פוגעים בעצמם. כאשר מחפשים גירוי הם מתקשים לחכות והם עלולים להגיב באופן תוקפני. ילדים בכלל, יכולים להיות מעט פרועים לפעמים, אבל ההנאה שבפעילות האניטנסיבית במקרים כאלו היא הרבה מעבר לממוצע והם במהרה יכולים להיחשב ל"מופרעים" "קשים" או אפילו "מסוכנים". לילדים אלו קשה להתמודד עם דרישות של משמעת במסגרות החינוכיות. בגלל שהם מאוד אקטיביים ונראה שהם בעלי יוכלת מועטה לשלוט בדחפיהם, הסימפטומים שלהם לעיתים קורובות דומים ומבלבלים עם קשיי קשב וריכוז.

החיפוש החושי יכול להתרחב מעבר לתנועה: הם יכולים להעדיף מאכלים ותבלינים שילדים נוטים לדחות. הם  לא מרגישים אף פעם שיש "יותר מדי רעש" ולהפעיל את הטלוויזה בווליום ששום אדם סביבם לא יכול לסבול. המגע שלהם עם אחרים יכול להיות פולשני, הם נצמדים, נוגעים, טופחים ולא מרגישים בזה אפילו.

סימנים

כל הזמן בתנועה

אוהבים להתרסק על האדמה, לקפוץ, להשתולל, לבעוט בדברים ולהעיף

נוגעים כל הזמן בדברים, נוגעים ומפריעים לאחרים

מראים העדפה משמעותית לנדנוד אינטיסיבי, לגלגולים, נסיעה על האופניים

מתקשים להפסיק לדבר ולהקשיב למשהו אחר

מסתכנים במהלך המשחק, מטפסים גבוה, קופצים ממקומות גבוהים

אוהבים לשמוע ולהקשיב לטלווזיה בווליום גבוה מאוד

מחפשים הזדמנויות להרגיש תחושת ויברציה - נשענים על מכשירים כמו מכונת כביסה

מתקבעים במבט על דברים כמו השתקפות השמש של המראה הצדדית במכונית

מעדיפים מאכלים עם טעמים חזקים

לעיתים קרובות מלקקים, מוצצים או לועסים דברים שונים (שאינם אוכל) כמו בגדים, שיער, עפרונות

מתקשים ללכת לקולנוע, להצגות או להשתתף בפעילויות שבהם הם נדרשים לשבת ולא לזוז

מריחים ו"טועמים" דברים שאיתם הם משחקים

ההתנהגות הכללית יכולה לכלול

מביעים כעס ותסכול מול מצבים המערבים דרישה לשבת בשקט או להפסיק באמצע פעילות.

דורשניים, מתקשים להירגע

נוטים ליצור מצבים שאחרים מחשיבים כ"מסוכנים" או "רעים"

מביעים חיבה במגע פיזי אינטנסיבי